ד״ש מארז

הסיפור שלנו

תתחברו לרגע הזה: רגעים אחרונים לארוחה, ואתם קורעים פיסה מהחלה הטרייה ומספיגים אותה ברוטב שהצטבר בתחתית הקערה. סיפור שלם, מתנקז לביס מקודש אחד.

אז בהשראת אותו ביס מקודש ("טינקען", יגידו הפולנים), יצאנו להקים מסעדה. האוכל בבאלאדי שיק ספוג כולו בטעם הארצישראלי המזוהה עם חנן עזרן וארז קומרובסקי ושזור בסיפוריהם כבני תרבויות שונות, כישראלים הנטועים בהוויה המקומית וכשפים מובילים.

ומה זה, בעצם, אותה ארצישראליות?

כששואלים אותי, ארז, מה זה המטבח הישראלי, אני נזכר בימיי כילד במרכז תל אביב. איך דלגתי בין הדלתות הפתוחות לרווחה בבניין מגוריי – ובכל קומה, ריח וצליל אחר. בקומה הראשונה התגוררה מצרייה, ורקחה במיומנות מלוח'יה ובמיה בשעה שהערבית מתגלגלת על לשונה. בקומה השנייה, התערבב ריחם של הגפילטע פיש הכבד הקצוץ בפולנית מדוברת. בשלישית נישא ריח בוריקיטס וממולאים, תוצרתה המפוארת של שכנתי הטורקיה. ובביתי, חיכה לי סלט ירקות אותו קצץ באיטיות סבי האוקראיני.

ואותו בניין שהיה לבית ילדותי, הפך להיות המטבח הארצישראלי בעיניי. גבולותיו משתנים מדי יום, נמחקים ונכתבים מחדש על ידי בני העדות השונות, השואבים השראה זה מזו וביחד יוצרים משהו השמור רק לנו – את אותו באלאדי, שכל כולו אותנטיות, רגש וטעם עז.

במטבח המסעדה ומבעד לויטרינה הצבעונית, אנחנו מוסיפים את השיק אל הבאלאדי. בין הבניינים הגבוהים שבחוץ, לשיחי הרוזמרין ועצי הפרי; בתוך ריח הקוסקוס והלחם החם, אנחנו לוקחים מנות נצחיות, ומתאימים אותן לימינו אנו. הקציצות נעטפות בסלק, אל האורז מוסיפים שלל ירוקים, את הטבית העיראקי משנים ומעדכנים. מכבדים את המסורת הקולינרית הענפה, ולא מפחדים לתת לה פרשנות מחודשת.

בחוץ מאות עובדים, המגיעים אלינו מדי צהרים ונאספים סביב סירי הנירוסטה הגדולים. לחצי שעה, בעודם יושבים ברוח הנעימה, הם עוברים מחוויית ההייטק לחוויית הלואו-טק. התזזיתיות המוכרת מתחלפת באיטיות ממכרת – בטעמם של תבשילים המתבשלים לאיטם, על אש קטנה במשך שעות ארוכות. והנה, האמת פתאום מתגלה – בכוחו של בישול טוב להביא לכך שגם הפסקת צוהריים אחת, מספיקה כדי להגיע עד למרחב הרחוק של היישוב הקהילתי מתת.

אז מה אוכלים כאן? בגדול, מה שאני, ארז, הכי אוהב לאכול בעצמי.

את השניצל והקציצות, ההמבורגר וסלט הירקות הטרי. הכל מדובר בשפה אחת, המורכבת מעריסה ומזעתר, מלימון כבוש ומשמן זית; מתבלינים טריים, מפלפל חריף ומשום. את המתכונים הנוצרים במטבח ביתי במתת, מעבדת הניסויים השזורה בתוך הנוף הפסטורלי של הגליל, אני מביא ללב תל אביב בכל בוקר.

האהבה ללחם, ההקשבה לעונות השנה, ההערכה לתוצרת הארץ – בשם כל אלו,

אנו נהנים לבשל ללקוחותינו בכל יום מחדש

הסל שלכם ריק!

המוצרים שלנו

לבאלאדי שיק מגיעים אנשים שמחפשים אוכל שנוצר בכפות ידיים מיומנות ואוהבים להתחבר לשורשים דרך הסירים.
זה אוכל של אדמה ושל בית, של שדות פתוחים ושל בוסתן גלילי. בועה קטנה בתוך ההמולה המוכרת, המאפשרת הפסקת צהריים זריזה ברוח אחרת: רוח המביאה עמה את טעמי הצפון, טעמים שנוצרו באיטיות מבורכת והרבה שקט.

הסיפור שלנו

בסוף זאת גולת הכותרת שלנו. מראות, זכרונות, טעמים. הכל מגולם בתוך מסעדה אחת

"באלאדי שיק" משלב בתוכו מסע שלם – מסע שהתחיל במטבח שהכרנו מבית, המשיך בשקט הגלילי, ומסתיים בקצב הרועש בלב תל אביב. חגיגה של תוצרת הארץ, של טעם וריח, מבית היוצר של ארז קומרובסקי.

מגוון מנות של המסעדה על שולחן
ארז עומד בשדה עם קלשון
מים רבים לא יוכלו לכבות את הפלפל החריף

משלוחים

תמיד מרגש לראות את מעשיי ידיי ודמיוני נודדים

תמיד שמחים לראותכם, אבל מזדהים עם הקושי לצאת מהבית. קליק אחד, ואנחנו אצלכם בסלון.

הזמנת משלוח
נאה העגבניה בפאטוש כשושנה בין החוחים

תפריט

מצחיק איך בסוף כל כך הרבה טעם, מתנקז בכל כך קצת מילים

הכל הבל הבלים, אז פשוט תבחרו.
גם ככה הכל כאן טעים.

דרושים

אצלי בבית אני רוקד סולו במטבח. במסעדות, זה כבר רחבת ריקודים

מרדכי האוקראיני מחפש אחר הטובים שבטבחים שיחתכו את הסלט שלו. קדימה.